הלייק של החיים – מעבירים את הלייקים למציאות

הרשתות החברתיות הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו ותופסות מרכיב נכבד מהזמן והחוויה היומיומית שלנו. מדי יום, אנו מתעדכנים בפיד, מעלים פוסטים, משתפים תמונות, נותנים ומקבלים לייקים. העניין עם לייקים הוא, שיש להם השפעה על התחושות שלנו, הם נותנים לנו הרגשה טובה ואישור שמישהו ראה ואהב את מה שפרסמנו. ככל שאנו מקבלים יותר לייקים ותגובות מעודדות, כך גדל גם הרצון שלנו להמשיך ולעשות עוד מאותו הדבר. עולם הלייקים טוב ויפה, אך כל עוד שהוא נשאר בגדר המרחב הווירטואלי נשאלת השאלה: מה בנוגע לעולם האמיתי? כמה "לייקים" אתם מקבלים במציאות ובעולם האמיתי?

לפני כמה שנים יצאתי עם משפחתי לטיול בן 10 ימים ברומניה, במהלכו שכרנו רכב וטיילנו ברחבי המדינה. ביום השני לטיול יצאנו מבוקרשט לכיוון צפון תוך כדי מעבר דרך כפרים ויישובים. לאחר מספר שעות של נהיגה אינטנסיבית הבחנתי בתופעה שחזרה על עצמה במהלך הנסיעה: נהגים רבים שנסעו בנתיב הנגדי אליי, הבהבו בתדירות גבוהה באורות הגבוהים. תחילה חשבתי לעצמי שמדובר בנהגים לחוצים שממהרים כל הזמן ונוטים "לאותת" לנהג שלפניהם כדי שיעבור לנתיב הימני על מנת שיוכלו לעקוף אותו, אך במהרה הבנתי שהם בעצם "מאותתים" לי על כך שבהמשך הדרך קיימת ניידת משטרה (גלויה או סמויה) הכוללת אמצעי אכיפת מהירות.

ברגע שהתגלה לי ה"קוד המקומי" אימצתי את הרעיון וכמקומי טוב אותתי לנהגים הנמצאים בנתיב הנגדי, כאשר ידעתי שבהמשך הדרך הם יפגשו בניידת משטרה. הדבר המעניין הוא, שבכל פעם אשר "אותתי" לנהגים שנסעו בנתיב הנגדי, על כך שהם עומדים לפגוש בניידת, זה זיכה אותי באופן מיידי למחווה כלשהי מצידם. חלקם נופפו לשלום, חלקם הצדיעו ורובם סימנו לי עם אגודל מורם את סימן ה"לייק". המכנה המשותף היה שכולם קיבלו בשמחה את עזרתי. כך במשך מספר ימים חילקתי "לייקים" לנהגים שעזרו לי וקיבלתי "לייקים" מנהגים והולכי רגל להם עזרתי ובהם התחשבתי.

עם חזרתי לארץ, קיבלתי החלטה שאני מעוניין להכניס לשגרת יומי את ה-"לייקים במציאות" וגם את החיוכים והחלטתי שזמן הנהיגה שלי בדרכים הוא מקום טוב להתחיל בו.

שיטת ה"איתותים" פחות רלוונטית בארץ מאחר והיא עלולה להעביר את המסר הלא נכון. במקום זה החלטתי שאהיה סובלני יותר בכבישים ואתן תמיד זכות קדימה להולכי רגל ונהגים בכביש. גם אם זה באמצע פקק ונהג מסוים ינסה ל"הידחף" לפני, להשתלב בכוח ואפילו לחתוך אותי, אני אתן לו – שיהיה לו בכיף! אז נכון, עבור המון נהגים אין זה מובן מאליו ואף ברוב מהמקרים נוגד את ההיגיון, אבל נחשו מה קרה כאשר יישמתי את החלטתי? ה"לייקים" חזרו! ומאותו רגע החלטתי שבכל יום אאסוף חיוך או "לייק" מהולכי רגל ונהגים.

"כשאתם נותנים לאחרים אתם בעצם נותנים לעצמכם!"

נסו גם אתם להכניס את ה"לייקים" לחייכם על ידי ביצוע מחווה קטנה או גדולה בכל יום עבור אדם זר, כמו לומר "בוקר טוב" למנקה ברחוב, "בתאבון" לאדם זר במסעדה, לתת זכות קדימה בכביש, להחזיק את הדלת במעלית, או כל מחווה קטנה אחרת. 

לא תאמינו כמה חיוך, נפנוף לשלום או "לייק" של איש זר ברחוב יכול לשפר את הרגשתכם.

אודות המחבר

gadmergi

Gad Mergi

גד מרגי הוא אסטרטג הצלחה.
מוביל עסקים ואנשים, ליצירת אורח חיים אישי והתנהלות עסקית המושתתים על עקרונות של הצלחה מתמשכת.