גד מרגי ועפר כהן, קפה עם מנטור.
"למנהיג אמיתי יש ביד כוח אדיר ועוצמתי להוביל ולסחוף אחריו אנשים, כוח זה נובע מעצם מנהיגותו. הוא יכול להוביל את החברה להישגים אדירים או לתהומות ולהתרסקות. צריך עוצמות על מנת לדעת לא להפוך להיות "החלילן מהמלין" או מנהיג כת מתאבדים. והכי חשוב, צריך המון עוצמות פנימיות, יושר אישי ואופי חזק על מנת שלא להפוך את הכוח לכלי משחית המשרת את האינטרסים האישיים שלו בלבד."
במסגרת ראיון "לקפה עם מנטור" השיב עפר לשאלות בנושאים: מנהיגות, ניהול ומה שביניהם.
[5 דקות קריאה]
עפר כהן הינו בעל 30 שנות ניסיון בניהול והובלת אסטרטגיה ארגונית. הוא כיהן במספר תפקידים בכירים וביניהם: סמנכ"ל לטכנולוגיות ומערכות מידע במספר חברות וארגונים. לאורך הקריירה עפר ניהל, הוביל והנהיג מאות עובדים. בין היתר, אחד המנטורים המשפיעים בקריירה שלי.
מה בעיניך מאפיין מנהל, מנהיג, ומהו הקשר ביניהם?
"הניהול והובלה ככלל, מתחלקים לשניים: החלק הפורמאלי והחלק הא-פורמאלי.
מנהיג מתקשר לי יותר עם הצד הא-פורמאלי של הניהול, לפני הכול אתה צריך שיהיה לך את מגע הקסם הזה שהופך אותך למי שהולכים אחריו. אמרה האם תרזה "אני לבדי לא יכולה לשנות את העולם, אך אני יכולה להשליך אבן על פני המים כדי ליצור אדוות רבות." זאת מהות המנהיג, הוגה את הכיוון ומוביל את כולם למימושו. מנהיגות כמעט ולא ניתן ללמוד, זה או שיש לך את זה או שאין לך. במידה ויש לך, ניתן ללטש ולהשביח ולהפוך אותה לכלי עבודה אפקטיבי. מנהיגות מתקשרת לי עם מילים כמו: הובלה, יצירתיות, ראייה ארוכת טווח, סוחף, אינטואיציה, רעל בעיניים, תשוקה, גיבוש, חזון, ניהול משברים, קבלת החלטות, לקיחת אחריות, שחרור קבעון מחשבתי, חתירה למטרה משותפת, יכולות בינאישיות, אינטליגנציה רגשית, יצרים, אומץ, יוזמה, יציאה מאזור נוחות, שינוי, טיפוח דור המשך ניהולי, הפצת ערכי הארגון וכו'.
מנהל מתקשר לי יותר עם הצד הפורמאלי של הניהול. ניתן בהחלט ללמוד איך להיות מנהל טוב יותר ובאמצעות הלימוד, לקבל סט כלים שיהפוך אותך למנהל טוב ויעיל יותר, ובהחלט ראיתי שינוי משמעותי לטובה ברמת הניהול אצל מנהלים שהדרכתי, או ששלחתי לקורסים ניהוליים. ניהול מתקשר לי עם מילים כמו: מתודולוגיה, עמידה ביעדים, רציונאליות, נהלים, תהליכים, כללים, עבודה לפי הספר, תיעוד, דיווח, ניהול ישיבות, ניהול זמן, סדר, ארגון, משמעת ועוד.
במנהיגות חשוב מאוד להתייחס לנושא הכוח. למנהיג אמיתי יש ביד כוח אדיר ועוצמתי להוביל אחריו אנשים. הכוח נובע מעצם מנהיגותו והוא יכול להוביל את החברה להישגים אדירים, או לתהומות ולהתרסקות. בנוסף, מאוד קל להתפתות ולעשות בכוח הזה שימוש קלוקל. לצערי בשנים האחרונות, אנו חווים בישראל בפוליטיקה, בתעשייה ובתחום הכלכלי, מקרים רבים של מנהיגים שעשו שימוש לרעה כזה או אחר, בכוח שנתנה להם מנהיגותם. צריך עוצמות על מנת לדעת לא להפוך להיות "החלילן מהמלין", או מנהיג כת מתאבדים. והכי חשוב צריך המון עוצמות פנימיות, יושר אישי ואופי חזק כדי שלא להפוך את הכוח לכלי משחית, המשרת את האינטרסים האישיים שלך בלבד.
בידך הכוח להחליט, האם תהיה צ'רצ'יל או היטלר? בן לאדן או מהאטמה גנדי? ביל גייטס או ברנרד מיינדוף? כולם מנהיגים, חציים לקחו את המנהיגות והכוח לצד השלילי וחציים לחיובי.
מעבר לכך, ולא פחות חשוב, כל עוד אנו לא בעידן של אסימוב ואנו "אנשים שמנהיגים אנשים" ולא רובוטים, אסור לשכוח להישאר "בין אדם" ולהבין שאתה מנהל ועובד עם "בני אדם", שלהם תשוקות ורגשות ובעיות ושאיפות, ושלכל אחד מהם יש את האופי שלו, והדרך להוביל אותו להישגים היא שונה, ולעיתים עליך להתאים את עצמך לאנשים ולא תמיד לדרוש מכולם להתאים עצמם אליך."
"מנהיגות וניהול, שניהם חשובים ומה שקובע את איכותך כמנהל ומוביל הוא השילוב והאיזון ביניהם"
מה מאפיין בעיניך "מנהל מנהיג חיובי" ואיך אתה מיישם זאת ?
"זאת שאלה של איזון נכון בין כל הכוחות שתיארתי. על מנת להיות מנהל שהוא מנהיג מנטור ומוביל, צריך שילוב נכון, בריא ומאוזן של "מנהיגות וניהול", כאשר שניהם יחד עטופים במעטפת של אינטליגנציה רגשית עמוקה וביכולות בינאישיות, אתה מבין את עוצמת הכוח שבידך. יש לך את העוצמות הפנימיות להציב את גבולות הכוח, כל אלו מתוגברים במה שינקת הן מהסביבה הביתית שעוטפת אותך והן מהסביבה החיצונית שנחשפת אליה ולסיום הכול מתובל בתמיכה של המנטורים שכיוונו אותך ובהשכלה שרכשת.
באשר אלי, אומרים כי "אין הנחתום מעיד על עיסתו", אך אני עושה כל שביכולתי להיות בחזקת "נאה דורש ונאה מקיים", שואף כל הזמן להשתפר ולהיות השילוב שבין מנהל ומנהיג. אני שם דגש חזק מאוד על המעטפת הבינאישית, על האינטליגנציה הרגשית ועל הבנת גבולות הכוח. תכונה נוספת שלטעמי חייבת להיות למנהיג ואני מקפיד עליה מאוד היא השארת מורשת. זה חשוב ברמה הפילוסופית שהיא מעבר לחברה אותה אתה משרת. כאשר המורשת המנהיגותית שלך נפרשת כמו מניפה ועובדיך מפיצים אותה בהמשך דרכם, גם בחברות אחרות ובתחומים נוספים והופכים גם הם להיות מנהיגים בזכות עצמם, אין סיפוק אישי גדול מזה."
"ומעבר לכך, אסור לשכוח נושא אחד שמוסכם על כולם, תהיה אשר תהיה החברה בה אתה עובד, יש לה בעלי שליטה ותפקידך למקסם את רצונם. איך מבצעים זאת…? זה כבר תלוי במי אתה כמנהל וכמנהיג."
כיצד אתה מעורר מוטיבציה והשראה בעובדים שלך?
העובדים שלי הם שותפיי לחזון, לעשיה ולדרך. הדלת שלי תמיד פתוחה בפניהם, גם להעברת ביקורת בונה. השולחן אצלי במשרד עגול ואין מעמדות. העובדים לומדים להעז, להביע עמדה ולחשוב והם מבינים שזה יאכזב אותי אם לא יהיו כאלה. אני נותן להם במה וכבוד גם מול הנהלת החברה, חולק איתם את הרגעים הקשים, ההתלבטות ואת ההצלחות. לומד מהם ללא הפסק, מלמד ומעצים אותם ללא חשש. אני אוהב עובדים עם ראש גדול, ואוהב מנהלים שממנפים את העובדים שלהם. כל אלה מעוררים בהם רצון עז לקחת חלק בהצלחה ולהיות שותפים שלי לעשיה, ויוצרים אצלם מוטיבציה אין סופית.
בנוסף, אני דואג ככל שניתן לחבר אותם למטרות ויעדי החברה. חשוב לי שיקבלו את ההחלטות המקצועיות בחלקה המקצועית שלהם, גם מתוך הבנה של מטרות העל החברה.
יחד עם זאת, אני מלמד אותם להבין, שבסופו של דבר לאחר כל ההתחבטויות, יש אדם אחד שמקבל החלטות ולוקח אחריות, וברגע שהוא קיבל החלטה הציפייה היא שכולם מתייצבים אחריו "באש ובמים".
במהלך חיי, למדתי שקורה מצב בו עובדים בוחרים לממש את שלמדו במקום אחר. פגשתי בלא מעט עובדים שהשקעתי בהם רבות מבחינה ניהולית ורגשית, עובדים שצמחו והתפתחו, ובניתי על היכולות שלהם בהמשך הדרך, ואז הם פנו לדרכם. לטעמי, מנהיג אמיתי אמור להסתכל על כך בצורה הוליסטית, ולחשוב על סך התרומה שלו בצורה רחבה למרות הכאב שכרוך בכך."
מהי הדרך שלך להתמודדות עם כישלון?
"כישלון לא מפסיק לרגע להדהד לי במוח ולהטריד את מנוחתי. הוא מקוטלג אצלי באזור ה"אזעקות במוח", וזה מה שהופך אותו למורה דרך למניעת הכישלון הבא.
לעולם לא אתן לכישלון להיות בלם ליצירתיות ולעשיה ולהעזה, או להפוך לכוח משתק, נהפוך הוא. אני רואה בכישלון חלק הכרחי ומלמד בעשיה שלנו, וחלק מתהליך שלם של יצירה. גם כאן באה לידי ביטוי המנהיגות שלך, כי בהחלט יתכן שעובדיך לוקחים את הכישלון בצורה שונה ותפקידך להרים אותם מהקרשים ולהפוך אותו גם אצלם למקפצה להישגים."
מהן בעיניך התכונות החשובות ביותר בעובד?
"אני תמיד אומר לעובדים ולמנהלים שלי, שבחלקת האלוהים הקטנה שלהם, אני מצפה שיהיו ויתנהלו כמו מנכ"לים ומנהיגים, הן בתחום עליו הם אחראים והן בחיבור שלהם למטרות ויעדי החברה. אני אוהב "ראש גדול" והסתכלות רחבה. כל עובד גם צריך להבין, שמעבר לתפקיד שלו, הוא מייצג את הצוות, המחלקה, האגף והחברה. כל עובד חייב להתייחס לתפקיד שלו כאילו עליו תלויה הצלחת החברה כולה. אני אוהב לויאליות לחברה, ויותר מכל אני אוהב עובדים שניתן להטיל עליהם משימות בנוסח "שגר ושכח" ולדעת שיעשו זאת טוב לפחות כמו שאני מצפה מהם. לפני הכול, העובדים צריכים לדעת להשתלב במרקם החברתי של החברה, האגף, המחלקה והצוות.
אני מאמין גדול ביצירה מתוך חדווה ומתוך שמחת חיים, בעבודת צוות, בתמיכה הדדית ובעדכון הדדי ופרגון. כאשר נוצרת אווירה כזאת, העובדים מחכים שיגיע הבוקר על מנת לצאת לעבודה. הייתה לי הזכות לעבוד בחברה כזאת בעבר, וזאת חוויה מעצבת אשר השפיעה עלי רבות ולעולם לא אשכח אותה."
מהי המלצתך לאנשים בני 40 + שמחפשים עבודה בתחום ההייטק והטכנולוגיה?
לצערי אני חייב להודות, שיש המון מקומות, שבטיפשותם כי רבה, מדלגים על קורות חיים של עובדים מבוגרים. כנראה שמה שטוב ומספק על מנת להיות ראש ממשלה, או שר או נשיא לא מספק כאן…
זה תלוי אופי. בעקרון, לקבל החלטה שמתאימה להם וגורמת להם להיות שמחים ויצירתיים ונותנת להם טעם לחיים. לדוגמא, אם "לשמור" על מקום העבודה שלך עד הפנסיה עושה לך טוב, אז אחלה אל תחפש הרפתקאות. אני לדוגמא בגיל 59 עברתי עבודה. אני מחפש כל הזמן את העניין ואת הרעל בעיניים ואת היכולת להשפיע ולשנות. אני מחפש מקומות שבהם מקימים דברים מאפס, או מתקנים מצבים בעיתיים, אלו האזורים שמגרים אותי. לא מעניין אותי בכלל לנהל 1,000 איש. לכן, אני מראש לא מחפש מקומות כאלה. איני מאמין באמירה שבגיל 40 "נגמרו החיים" ולא ניתן למצוא עבודה. אני טוען שכשרואים בעיניים שלך את התשוקה, את הרצון והאינטנסיביות ואת כך שאתה משדר מנהיגות, הגיל הופך להיות משני בחשיבותו. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהבעיה הכבדה שעובדים שהם מהטובים, המסורים והמוצלחים ביותר, נקלעו לנסיבות כאלו או אחרות, שפעמים רבות כלל לא קשורות ליכולותיהם ונפלטו משוק העבודה כשהם בשנות החמישים ומעלה שלהם. ולפתע הם מוצאים עצמם בבעיה כבדה "תרתי משמע" כלכלית ונפשית, כאשר הם מתקשים למצוא מקום עבודה חדש שיקלוט אותם.
ואם אפשר לנצל את ההזדמנות ולפנות למקבלי ההחלטות בחברות, אתה נוכח לכל אורך הריאיון איתי, שבחיים זה הכול שאלה של "איזון נכון" כמעט בכל נושא שדיברנו עליו, כך גם כאן, החברה הבריאה והמצליחה, היא זאת שיש בה איזון נכון גם בתחום של גילאי העובדים. יש לכך המון סיבות שלא נפרט אותן כאן."
לסיום עפר, מהו הטיפ שלך לחיים טובים יותר?
"כמו בחיים המקצועיים כך גם בחיים בכלל, מילת המפתח היא "איזון".
לדעתי הסוד לחיים טובים מצוי דווקא בפרטים הקטנים. החיים שלנו מלאים קונפליקטים, סתירות וחוסר איזון המשפיעים לרעה על האיכות שלהם. אני דואג כל הזמן לאזן אותם וזה מה שהופך אותי למאושר וחי טוב יותר. לדוגמא, חוסר האיזון והקונפליקט בין החשיבות של החיים האישיים, חיי המשפחה וטיפוח הזוגיות מחד, לבין הצורך והרצון להשקיע בעבודה שעות, על גבי שעות מאידך. היכולת להבין שיצאת מאיזון ולמצוא את נתיב הזהב שממתן את הקונפליקט הזה, הוא מתכון לחיים טובים יותר. זאת כמובן בהנחה שכל מה שאתה עושה בחיים שלך אכן בחרת לעשות וטוב לך עם זה. אשתי ואני לדוגמא, יוצאים משגרת היום באופן קבוע פעם בחודש או חודשיים, לא משנה אם זה סוף שבוע קצר במלון, גיחה לחו"ל, טיול בארץ או כל דבר אחר. בזמן הזה שמוקדש רק לשנינו, אנו מטפחים את הזוגיות שלנו, שלעיתים הולכת לאיבוד בשגרת היום. זה משהו שצריך להשקיע בו ולשמר אותו, אבל הוא מניב פירות.
מעבר לכך, לכל אחד יש את הפסיכולוג הפרטי שלו. אצלי זה ים, מוזיקה, מדע בדיוני, ספורט, הנכדות שלי ולאחרונה גם כתיבה. אז מפעם לפעם, אני דואג לתת לעצמי את החופש לברוח לאזורים הללו, לנקות את הראש, ולחזור צלול חיוני ומלא אנרגיות לשגרת היום."
אודות המחבר
